ביקורת שיפוטית על תיקון חוקתי שאושר במשאל עם? שאלה הניצבת בפני הטריבונל החוקתי של פרו

לאחרונה היו כאלו שגעשו על כך שבית המשפט העליון "העז" לדון בחוקי היסוד. בית המשפט, הם סברו, היה חייב לדחות את העתירה על הסף ולא לדון בעתירות. ראו את המקרה הבא:

בהחלטה מיום 31.1.2021 הטריבונל החוקתי של פרו, ברוב של שישה שופטים מול שופט מיעוט אחד, קיבל לדיון עתירה חוקתית שהוגשה ע"י COLEGIO DE ABOGADOS DE SULLANA נגד רפורמה חוקתית שהתקבלה במשאל עם (שהקימה את מועצת המשפט הלאומית). בהחלטתו, קבע הטריבונל שעל הקונגרס להופיע בהליך ולענות לעתירה תוך 30 ימים (EXP.00013-2020-PI / TC). השאלות המתעוררות הן האם תיקון לחוקה שאושר במשאל עם כפוף למגבלות מהותיות? והאם בסמכותו של בית המשפט לבקר תיקון חוקתי שכזו אף בלי סמכות מפורשת?

מדוע השאלה מעניינת? הפסיקה של הטריבונל החוקתי הכירה כבר בכך כי הסמכות של הקונגרס לתקן את החוקה אינה בלתי מוגבלת, אלא כפופה למבנה הבסיס של החוקה משנת 1993, כי היא נגזרת מחוקה זו. זוהי סמכות מכוננת-ממוסדת. לכן, הקונגרס לא יכול לשנות את המבנה המהותי של החוקה או את זהותה החוקתית. במיוחד, קיים חשש לשינוי הזהות החוקתית ברפורמות המשפיעות על כבוד האדם, ריבונות העם, שלטון חוק בדמוקרטיה, שיטת המשטר הרפובליקנית והמבנה המשטרי. והטריבונל החוקתי גם בחן בעבר רפורמות חוקתיות שאומצו על-ידי הקונגרס.

אך מה אם הרפורמה אושרה באמצעות משאל עם? במקרה כזה, מציין הטריבונל, ניתן לטעון כי הריבון עצמו חווה את דעתו על התיקון המוצע. הטריבונל לא יכול להתעלם מכך.

הטריבונל לא קיבל את הטענה שיש לדחות את העתירה על הסף מטעמי אי-שפיטות וקבע כי עליו לבסס עמדה בשאלות שבפניו אחרי שישמע את הצדדים. עליו להכריע האם המגבלות המהותיות המשתמעות על תיקונים לחוקה חלות על תיקון שעבר במשאל עם. כמו-כן, עליו לקבוע האם בסמכותו לבקר רפורמות חוקתיות שאושרו במשאל עם, ואם כן - באיזו מידה. האם הסוגיה היא "שאלה פוליטית" או לא, ואם בסמכותו לבקר רפורמה כזו - האם יש להנסיג את שיקול הדעת באופן מיוחד ל'רצון העם'.

[הצעתי בעבר שככל שהליך התיקון שונה מהליך חקיקה רגיל ומערב את העם בהליך דליברטיבי, כוללני וכזה הלוקח זמן, כך הוא צריך להיות נתון פחות למגבלות ולביקורת שיפוטית וההיפך. https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=2649816. חשוב להוסיף, שבצרפת ובאירלנד, כאשר תיקונים לחוקה אושרו על-ידי משאל עם, קבעו בתי המשפט כי אין להם סמכות לדון בחוקתיות התיקונים. בשוויץ, לעומת זאת, גם שינויים חוקתיים שאושרו על-ידי העם כפופים למגבלות הדינים הקוגנטיים של המשפט הבינלאומי].

שופט המיעוט, לעומת זאת, קבע כי העתירה אינה ראויה. לדעתו אין לבית המשפט סמכות לבחון רפורמה חוקתית שאושרה במשאל עם. סמכות כזו לא מופיעה בחוקה ועצם הדיון מרמז על שימוש לרעה בסמכותו. הטריבונל החוקתי, הוא מציין, לא יכול להיות מעל החוקה. על הטריבונל לפקח על שימוש בסמכות והסמכות הראשונה עליו לפקח היא שלו עצמו, ועליו לוודא שאינו חורג סמכויותיו שהוקנו לו.

יהיה מאוד מעניין לראות מה תהיה תגובת הקונגרס ומה יהיה פסק הדין.

להחלטה המלאה (בספרדית):

00013-2020-AI Admisibilidad

.pdf

Download PDF • 880KB

https://tc.gob.pe/jurisprudencia/2021/00013-2020-AI%20Admisibilidad.pdf?fbclid=IwAR2Pqsnu4L4-x4HP1ordg7R-pUL-4_OOyC_SuRJSkqvxNuNVlkA-MJIrSRI